הנחיות לעבודות אקדמאיות

הנחיות לכתיבת עבודה אקדמית

https://www.biu.ac.il/page/1335

 

הנחיות להגשת עבודות

להלן הנחיות להגשת עבודות במחלקה.

על העבודה להיכתב בפונט 12 וברווח כפול. כותרות ניתן להגדיל ל- 14.

לגבי פונטים, אין הנחיות מדויקות, אולם יש להשתמש בפונטים קריאים ולא "מקושקשים". לדוגמא, David בעברית ו- Times New Roman  או , Arial, Colibri, Palatino Linotype באנגלית.

ניתן להדגיש כותרות בBold.

יש להקפיד על עברית תקנית ונאותה ולהימנע ככל האפשר משגיאות כתיב או מטעויות הקלדה.

פסקה חדשה תתחיל עם הזזה פנימה של השורה (באמצעות מקש TAB).
אין צורך ברווח בין פסקה לפסקה.

פרק חדש יתחיל בעמוד חדש.

הערות השוליים תיכתבנה בתחתית העמוד (לא הערות סיום)

על העבודה להכיל לפחות 4 פריטים ביבליוגרפיים של ספרות מחקרית (מאמרים, ספרים, פרקים מספרים וכו').

על העבודה להכיל 15 – 20 עמודים (5000 – 7000 מילים).

 

מבנה העבודה:

שער חיצוני: השער (חף מציורים) צריך לכלול את כותרת העבודה (אם משתמשים בשם קליט יש להוסיף מתחת שורת הסבר קצרה לגבי נושא העבודה), שם האוניברסיטה והפקולטה, שם הקורס, המרצה, תאריך, שם, ת.ז.  

שער לדוגמא:

אוניברסיטת בר-אילן

הפקולטה למדעי הרוח

המחלקה ללימודים קלאסיים

 

הנאומים של קיקרו שינו את חיי

 

ניתוח נאומיו של קיקרו מבחינה ספרותית

 

סמינר בקורס: "מבוא לספרות רומא"

מרצה:

 

מגיש(ה): קאיליוס רופוס

ת.ז.123456789

תאריך: 56 לפנה"ס

 

תוכן העניינים:  בעמוד זה יצוינו הפרקים ומספרי העמודים הרלבנטיים.
יש למספר את העבודה (הוספת מספר עמוד בתחתית הדף)  החל מהמבוא ולא מהשער והתוכן. המבוא לרוב ימוספר 3 (כי עמוד השער הוא מס' 1 והתוכן 2, אולם זה לא חובה).

מבוא: בקצרה, "שאלת מחקר", במה עוסקת העבודה. במבוא ניתן לכלול רקע היסטורי קצר  הרלבנטי לנושא (עד שלוש פסקאות), מתודולוגיה- כלומר, כיצד יוצג  הנושא וכיצג יחקר . לדוגמא: השוואת מקורות, חקר טקסטים, וכו'.

פרקי העבודה: עיקר העבודה שבו יש להשקיע כמובן את מירב המאמץ.
הפרקים מציגים את הרעיונות המרכזיים ועל כולם להתייחס לשאלת המחקר ולענות עליה מזוויות שונות. אין לכתוב פרקי רקע בלבד. בכל פרק יש להתייחס לשאלת המחקר ולהציג דיון וניתוח רלבנטיים.

מספור סעיפים ותתי סעיפים: סעיפים ראשיים בכל פרק ימוספרו ברצף 1, 2 וכן הלאה. תתי סעיפים ימוספרו בהתייחס לסעיף הראשי אליו הם קשורים: 1.1, 1.2, 3.1 וכן הלאה. שימו לב שבעברית גם מספרים מצוינים מימין לשמאל, הן בתאריכים והן במספור תת הסעיפים

בכל פרק כדאי בהתחלה להוסיף מבוא קצר שעניינו במה יעסוק הפרק, ובסיום הפרק כדאי לכתוב סיכום קצר המסכם את הנאמר בפרק ומסכם את העבודה שנעשתה.

סיכום (של כל העבודה): סיכום כל העבודה שנעשתה והמסקנות אליהן הגיעו לאחר כתיבת כל הפרקים. בסיכום יש להדגיש את הדעה האישית ואת התרומה לעבודה.

נספח- אם יש: בנספח ניתן להוסיף הסברים שונים שאינם מהותיים לרצף העבודה ואשר הוזכרו במהלכה. למשל: שיטת הלחימה בצבאו של קיסר.

ביבליוגרפיה:  ניתן לחלק לפי נושאים (מקורות/טקסטים, ספרי עזר, תרגומים). ספרות בעברית יש לרשום ראשונה. שימו לב להנחיות המובאות מטה. על המקורות להות מסודרים לפי סדר א-ב בעברית או באנגלית.

אין להוסיף תמונות לעבודה ללא קבלת אישור מבעלי הזכויות. ניתן להוסיף לעבודה קישור לתמונה מהאתר הרשמי שבו היא מופיעה.

 

הנחיות כתיבה ביבליוגרפית והערות שוליים:

ישנו מגוון גדול של אפשרויות לכתיבת ההערות/הביבליוגרפיה ובאינטרנט קיימים שפע של מדריכים וסגנונות שונים. אין זה משנה באיזה סגנון תבחרו כל עוד תשמרו על אחידות לאורך כל העבודה/ הביבליוגרפיה, עד לרמת הנקודה והפסיק. זהו שלב מעיק אך הכרחי היות והוא מעיד על רצינות ועל הגהה של העבודה.

 

הערות שוליים:

ניתן להשתמש באופן הכתיבה הבא:

שם משפחה של המחבר שנה, עמוד(ים)

שימו לב שאין פסיק בין השם לשנה, רק בין השנה למספר עמודים:

Syme 1939, 5.

Gelzer 1968, 20-30.

Osgood 2008, 60 n. 5.

לא משנה אם מדובר בספר, מאמר, פרק בספר. צורת הכתיבה היא זהה

כשמדובר במקור אינטרנטי, יש לציין את כתובת האתר ולכתוב מתי נדלה החומר:

http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Caesar/Gallic_War/home.html Accessed 28 October, 2019

או בעברית: נדלה בתאריך 28 באוקטובר, 2019.

יש לציין בהערות שוליים מספרי עמודים מלאים ולא להשתמש בקיצור . ff

כאשר שתי הערות שוליים עוקבות מתייחסות לאותו מקור, ניתן בהערה השניה לכתוב ibid. ועמוד רלבנטי, במקום שוב את שם המחבר והשנה.

 

רשימה ביבליוגרפית:

1.              ספרים

מקור ראשוני (מהדורה מדעית של טקסט עתיק)

Klotz, A. ed. C. Iulius Caesar Commentarii. Vol. II: Commentarii Belli Civilis. 2nd edition. Leipzig, 1950.

ספרות מחקר

Syme, R. The Roman Revolution. Oxford, 1939.

Yavetz, Z. Julius Caesar and his Public Image. London, 1963.

יש לציין ראשי תיבות של השם הפרטי של המחבר/ת.
אין צורך להזכיר את שם המו"ל, אלא רק העיר שבה הספר יצא לאור.

יש לציין מהי המהדורה של הספר כאשר לא מדובר במהדורה הראשונה.

Rambaud, M. L'Art de la Déformation Historique dans les Commentaires de César. 2nd  edition. Paris, 1966.

יש לציין אם הספר המתורגם.

Gelzer, M. Caesar: Politician and Statesman. Translated by Peter Needham. Cambridge, Mass., 1968. 

 

2.         מאמרים

Eden, P.T. “Caesar’s Style: Inheritance versus Intelligence,” Glotta 40 (1962): 74-117.

Beeson, C.H. “The Text History of the Corpus Caesarianum,” CP 35 (1940): 113-125.

שם כתב העת נטוי ושם המאמר במרכאות, כאשר הפסיק לפני המרכאות הסוגרות.

ניתן לכתוב את שם כתב העת לפי הקיצור המקובל שלו. יש לבדוק לפי הרשימה הבאה של כתבי העת בלימודים קלאסיים: https://guides.lib.berkeley.edu/c.php?g=381579&p=2585381

 

3.         פרק בספר

Fantham, E. “Three Wise men and the End of the Roman Republic,” in F. Cairns and E. Fantham (eds.). Caesar Against Liberty? Perspectives on his Autocracy. Cambridge, 2003: 96-117.

יש לציין את עמודי הפרק לאחר שנת הפרסום.

עבור כללי ציטוט נוספים, ניתן לעיין כאן:

https://lib.biu.ac.il/referencetools

בהצלחה!